התרשמותה של חן, שהייתה אתמול בהרצאתו המרתקת של גילי קימור במפת"ח:
"ערב במפת"ח || רגשות ||
חזרתי עכשיו מהרצאה במפת"ח של ילד שלמד איתי בתיכון,
הילד הזה הוא עם אותה בעיה כמו שלי, והוא שרד הרבה יותר ועבר
לא פחות.
הוא כתב ספר שלם של שירים על התחושות שלו, מה שהוא מרגיש,
והוא ביטא אותן בצורה כלכך יפה.
משהו שבאמצעותו הרגשתי כלכך את עצמי.
ההזדהות העמוקה.
ההתבטאות שלו שחדרה לי עמוק אל תוך הלב.
יכולתי כלכך להבין אותו. את מה שהרגיש אי שם בלב.
גם אבא שלו סיפר על כל הדברים שנראו מעט חריגים בהתנהגות שלו בצעירותו,
הוא דיבר על חבר שלו שכמעט נהרג בפיגוע באינטיפאדה, והקריא עליו שיר,
ועל חבר אחר שאושפז במחלקה פסיכיאטרית וגם עליו הקריא שיר.
הקריא שירים על התחושות
על הרגשות,
על כל מה שהוא שרד.
וזה בערך גם מה שאני עברתי, אבל הוא שרד לא פחות, ובכ"ז עשה את כל הבגרויות.
ואני רוצה להגיד כל הכבוד לו.
כל הכבוד על האומץ שהיה לו לעבור ככה 4 שנים את התיכון.
עם כל המכשולים, הנסיגות לאחור, והמבט אל העתיד.
אני לא יודעת אם אני הייתי מסוגלת לעבור ככה את התיכון.
הוא בחור חזק ואני כלכך גאה בו.
חזק ואמץ- ושהדרך בה יילך תוביל אותו לטובה.
בסוף ההרצאה הבחור סיים עם גרסה שלו לשיר "התוכי יוסי" של אריק איינשטיין,
והוא שר את זה כלכך מדהים, זה בלי קשר אחד השירים האהובים עלי,
הביצוע שלו כלל המון רגש, כאילו הוא היה קשור לתוכי שלו, והשיר נכתב על התוכי שלו.
ואחר כך השמיע לנו דיסק עם שיר שהוא הקליט באולפן, שנשמע קצבי ויפה.
אני מצדיעה לבחור הזה, שעבר דרך ארוכה והוא רק בדרך אל הדרך הטובה.
לילה טוב ושבוע טוב :]
חן-שמאד נהנתה =]"
